| Chapter 5 |
1 | קרא־נא היש עונך
ואל־מי מקדשים
תפנה׃
|
|
2 | כי־לאויל יהרג־כעש
ופתה תמית קנאה׃
|
|
3 | אני־ראיתי אויל
משריש ואקוב נוהו
פתאם׃
|
|
4 | ירחקו בניו מישע
וידכאו בשער ואין
מציל׃
|
|
5 | אשר קצירו רעב
יאכל ואל־מצנים
יקחהו ושאף צמים
חילם׃
|
|
6 | כי לא־יצא מעפר
און ומאדמה
לא־יצמח עמל׃
|
|
7 | כי־אדם לעמל יולד
ובני־רשף יגביהו
עוף׃
|
|
8 | אולם אני אדרש
אל־אל ואל־אלהים
אשים דברתי׃
|
|
9 | עשה גדלות ואין
חקר נפלאות עד־אין
מספר׃
|
|
10 | הנתן מטר
על־פני־ארץ ושלח
מים על־פני חוצות׃
|
|
11 | לשום שפלים למרום
וקדרים שגבו ישע׃
|
|
12 | מפר מחשבות ערומים
ולא־תעשינה ידיהם
תושיה׃
|
|
13 | לכד חכמים בערמם
ועצת נפתלים
נמהרה׃
|
|
14 | יומם יפגשו־חשך
וכלילה ימששו
בצהרים׃
|
|
15 | וישע מחרב מפיהם
ומיד חזק אביון׃
|
|
16 | ותהי לדל תקוה
ועלתה קפצה פיה׃
|
|
17 | הנה אשרי אנוש
יוכחנו אלוה ומוסר
שדי אל־תמאס׃
|
|
18 | כי הוא יכאיב
ויחבש ימחץ וידו
תרפינה׃
|
|
19 | בשש צרות יצילך
ובשבע לא־יגע בך
רע׃
|
|
20 | ברעב פדך ממות
ובמלחמה מידי חרב׃
|
|
21 | בשוט לשון תחבא
ולא־תירא משד כי
יבוא׃
|
|
22 | לשד ולכפן תשחק
ומחית הארץ
אל־תירא׃
|
|
23 | כי עם־אבני השדה
בריתך וחית השדה
השלמה־לך׃
|
|
24 | וידעת כי־שלום
אהלך ופקדת נוך
ולא תחטא׃
|
|
25 | וידעת כי־רב זרעך
וצאצאיך כעשב
הארץ׃
|
|
26 | תבוא בכלח אלי־קבר
כעלות גדיש בעתו׃
|
|
27 | הנה־זאת חקרנוה
כן־היא שמענה ואתה
דע־לך׃
|
|